מילון מונחים אטמוספרים

עודכן בתאריך: ‏03112002 12:29:00

 

Back חזרה לאתר המעבדה למטאורולוגיה סינופטית

 

אם ברצונך להוסיף מונח למילון או לתקן מונח קיים אנא שלח את המונח רצוי בצירוף השם האנגלית, ההגדרה המדויקת והרחבות כגון הסבר מפורט, איורים, או קישורים לאתרים רלוונטיים

לשלוח ל: 

נערך על ידי לוי אילן, המחלקה לגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

הגהה מדעית: ד"ר ברוך זיו פרופ' אורי דיין

 

א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת

 

א

 

אדבקציה(advection): אדבקציה(advection):

הסעה אופקית (של חום, מסת אוויר, לחות וכו') ע"י הרוח.

 

אדיאבטי [תהליך] (adiabatic): אדיאבטי [תהליך] (adiabatic):

שנוי מצב תרמודינמי של מערכת כאשר אין העברת מסה או חום דרך גבולות המערכת. בתהליך אדיאבטי דחיסה מובילה לחימום והתפשטות לקירור.

 

אדיאבטי רווי [תהליך] (pseudoadiabatic):

תהליך בו גוש אוויר רווי מתקרר עם עלייתו בקצב הנמוך מההתקררות האדיאבטית בשל שיחרור החום הכמוס בתהליך ההתעבות.

 

אובך (haze):

1.       מצב בו טווח הראות באטמוספירה מוגבל ע"י אירוסולים.

2.       כינוי לתרחיף של אורוסולים באטמוספירה המגבילים את טווח הראות.

 

אוזון (ozone): [הרחבה] (ראה גם: ערפיח)

גז חסר צבע בו המולקולות מורכבות משלושה אטומי חמצן (O3). 90% מהאוזון באטמוספירה נוצר בתהליך הפוטודיסוציאציה בשכבת הסטרטוספירה

("אוזון סטרטוספרי") שם הוא בולע קרינת UV שמשית ומגן על הביוספירה בפני כדור הארץ והיתר בטרופוספירה שם הוא מהווה את המרכיב העיקרי של הערפיח בהיותו מזהם אוויר שניוני.

 

אוכף (col):

אזור הנמצא בין שני שקעים ובין שתי רמות כך שנוצרת הצטלבות של שני גלים: האחד מחבר בין שני שקעים והשני בין שתי רמות. באזור זה גרדיאנט הלחץ הוא נמוך ביותר ולפיכך גם הרוחות חלשות.

 

אוקלוזיה [חזית מלוכדת] (occlusion, occluded front):

קו התלכדות של חזית חמה וקרה. תופעה המתרחשת בשקע ברומטרי ותיק, כאשר החזית הקרה נעה מהר יותר מהחזית החמה ומתלכדת עימה. חזית זו מסומנת על המפה הסינופטית במשולש וחצי עיגול לסירוגין, לאורך קו החזית, המצביעים לכיוון התקדמותה.

 

אורוגרפי (orographic):

תופעה הנגרמת על ידי הרים.

 

אזור ההתכנסות הבין טרופי (ITCZ) (inter tropical convergence zone):

רצועה צרה ולא רציפה של עננות ערמתית המלווה בסופות רעמים המקבילה למשווה ונוצרת באיזור התכנסות הרוחות הפסאטיות משני חצאי כדור הארץ. רצועה זו נודדת עונתית.

אטמוספירה (atmosphere):

1.       מעטפת הגזים האופפת את כדור הארץ וכן כל פלנטה. [הרחבה]

2.       הלחץ האטמוספרי הסטנדרטי בגובה מפלס הים על פני כדור הארץ. 1 אטמוספירה = 1013 מיליבר, = 1.03 ק"ג ס"מ2-, 760 מ"מ כספית בצפיפות של 13.6 gr cm-3

אדיאבטית:

אטמוספירה המאופיינת במפל טמפרטורה אדיבטי יבש לכל עוביה.

איזותרמית:

אטמוספירה המצויה בשווי משקל הידרוסטטי ובה הטמפרטורה אינה משתנה עם הגובה.

בארוטרופית:

אטמוספירה המקיימת חלק מהתנאים הבאים: התלכדות משטחי לחץ וטמפרטורה, העדר גזירה אנכית ברוח הגיאוסטרופית, העדר תנועות אנכיות, העדר התבדרות אופקית של מהירות הרוח, אטמוספירה בה נשמר הרכיב האנכי של הערבליות המוחלטת

.

בארוקלינית:

אטמוספירה בה הצפיפות והטמפרטורה אינן קבועות לאורך משטחים שווי לחץ. באטמוספירה כזו הרוח הגיאוסטרופית משתנה עם הגובה.

הומוגנית (אוטו קונווקטיבית):

אטמוספירה בה הצפיפות אינה משתנה עם הגובה.

פוליטרופית:

אטמוספירה בה מפל הטמפרטורה עם הגובה אחיד.

תקנית (סטנדרטית) (US standard atmosphere):

התפלגות אנכית משוערת של הטמפרטורה, הלחץ והצפיפות באטמוספירה בה מניחים כי האוויר מציית לחוק הגזים והמשוואה ההידרוסטטית. התקבלה כתקן על סמך מדידות וממוצעים אשר בוצעו בארה"ב בקו רוחב 45N. באטמוספירה תקנית הלחץ בפני הים הוא 1013 מיליבר, הטמפרטורה הממוצעת היא 15C ומפל הטמפרטורה הוא כ-6.5 לקילומטר מגובה פני הים עד לגובה של כ-11 ק"מ (-56C).

 

אי חום (heat island):

אזור בו הטמפרטורה גבוהה מסביבתו.

 

אי חום עירוני (urban heat island):

אי חום הנוצר באזור עירוני בו נאגר חום רב עקב אופי פני השטח והפעילות האנושית.

 

אי יציבות אטמוספרית (atmospheric instability): (ראה גם יציבות אטמוספרית, קטגוריות פאסקוויל ליציבות אטמוספרית)

מצב המעודד תנועה אנכית באטמוספירה. תנועה אנכית מתרחשת לרוב על ידי הפרשי טמפרטורה בין חבילת האוויר הנעה אנכית לבין סביבתה, כאשר מפל הטמפרטורה בסביבה גדול מן המפל האדיאבטי. מהווה תנאי להתפתחות עננים ערמתיים.

 

אי יציבות מותנית (conditional instability):

כאשר מפל הטמפרטורה של הסביבה קטן מן המפל האדיאבטי היבש אולם גדול מהמפל האדיאבטי הלח. קונווקציה תתפתח אם האוויר לח ולא כשהוא יבש.

בשיטת חבילת האוויר גוש אוויר לח אשר מגיע לרוויה ימשיך לעלות באטמוספירה כלומר, אותה אטמוספירה תהיה בלתי יציבה ואילו אוויר יבש שלא הגיע לרוויה ישקע חזרה לכיוון הקרקע.

 

אי יציבות קונווקטיבית (convective instability):

מצב בו קיימת אי יציבות מותנית ושכבות האוויר התחתונות לחות מהעליונות. במצב זה, עליה של מסת האוויר כולה תגרום להתקררות רבה יותר בשכבות העליונות (עקב הגעה לרוויה ושחרור חום כמוס בשכבות הנמוכות) ותגביר את אי היציבות.

שכבת אוויר יציבה יכולה להפוך לבלתי יציבה לחלוטין כאשר בסיסה מאוד לח ופסגתה יבשה. אם מאלצים שכבה זו לעלות באטמוספירה פסגתה תתקרר ביתר שאת לפי מפל אדיאבטי יבש בעוד שבסיסה יתקרר לפי מפל אדיאבטי רווי ועל ידי כך מפל הטמפרטורה בכל השכבה גדל והשכבה הופכת לבלתי יציבה.

 

איזובאר (isobar):

קו שווה לחץ. קו המחבר נקודות בעלות לחץ זהה.

 

איזובארי (תהליך):

תהליך המתרחש בלחץ קבוע

 

איזוגון:

קו המחבר בין נקודות בהן כיוון הרוח שווה.

 

איזוהייטה (isohyet):

קו שווה גשם. קו המחבר נקודות בעלות כמות גשם זהה.

 

איזוהיפסה (isohyps):

קו שווה גובה. קו המחבר נקודות בעלות גובה גיאופוטנציאלי שווה על פני משטח לחץ נתון.

 

איזוטכ (isotach):

קו שווה עוצמת רוח. קו המחבר נקודות בעלות מהירות רוח זהה.

 

איזופלט (isoplate):

קו שווה ערך של משתנה כלשהו.

 

איזותרמה (isotherm):

קו שווה טמפרטורה. קו המחבר נקודות בעלות טמפרטורה קבועה.

 

אילוץ קרינתי (radiative forcing):

השינוי במאזן הקרינה בפסגת האטמוספירה בין אנרגית שמש נכנסת לבין האנרגיה הנפלטת מכדור הארץ והאטמוספירה עקב גורם בעל אינטראקציה ישירה או עקיפה עם הקרינה. מבוטא ביחידות הספק אנרגיה ליחידת שטח [Wm-2].

 

אינברסיה (inversion):

מצב בו הטמפרטורה עולה עם העלייה בגובה, ההפך מהמצב השכיח בטרופוספירה בו יורדת הטמפרטורה עם העלייה הגובה. במצב זה מפל הטמפרטורה מוגדר שלילי.

 

אינברסיה מרינית (marine inversion):

אינברסיה הנגרמת בעונות החמות על ידי כניסה של גוש אוויר ימי קר אל עבר היבשה ומיקומו מתחת לגוש אוויר יבשתי חם יותר.

 

אינברסיה קרינתית (radiation inversion):

אינברסיה הנגרמת על ידי קירור קרינתי של פני השטח אשר מקררים את שכבת האוויר הצמודה אליהם.

 

אינברסיית התמוככות (subsidence inversion):

אינברסיה הנגרמת על ידי התחממותו האדיאבטית של גוש אוויר שוקע (התמוככות). גוש זה יגיע לטמפרטורות הגבוהות מאלו של שכבת האוויר שמתחתיו.

 

אינברסיית קרקע (surface inversion):

אינברסיה אשר בסיסה סמוך לפני לקרקע.

 

אינברסיית רום (upper inversion):

אינברסיה אשר בסיסה אינו סמוך לקרקע.

 

אינקלינציה (inclination):

נטיית ציר סיבוב של גוף כלשהו ביחס למישור בו הוא מקיף גוף אחר. ציר הסיבוב של כדור הארץ נוטה ב-23.5 ביחס למישור המילקה: מישור ההקפה של כדור הארץ סביב השמש.

 

אירוסולים (aerosols):

חלקיקים מוצקים המרחפים באוויר במשך פרקי זמן ארוכים. גדלי החלקיקים נעים בין אלפית המיקרומטר לבין מספר עשיריות המילימטר. המקורות העיקריים לאירוסולים הם פני הקרקע (אבק, שריפות, התפרצויות וולקניות) והים (רסס גלים).

 

אל-ניניו (El-Nino):

אנומליה בצירקולציה של מי האוקיינוס השקט בחלקו המזרחי והמשווני (ENSO) בה מדוכאת תופעת הנביעה של מים קרים (upwelling) בחופים המערביים של אקוודור וצפון פרו והמתבטאת בעליית טמפרטורת פני הים מול חופי דרום אמריקה ב-2 ויותר. מתבטאת במכלול שלם של תופעות סביבתיות.

 

אלבדו (albedo):

1.       היחס שבין כמות הקרינה האלקטורמגנטית המוחזרת על ידי גוף לכמות הקרינה הפוגעת בגוף.

2.       החלק היחסי מקרינת השמש המגיעה לפני הקרקע אשר מוחזר ישירות לחלל ללא נוכחות עננים.

אלבדו פלנטרי: [הרחבה]

היחס שבין הקרינה הסולרית המפוזרת לכמות הקרינה המוחזרת לחלל על ידי מערכת כדור הארץ והאטמוספירה. האלבדו הממוצע של כדור הארץ הוא 0.3 או 30%.

 

אלטימטריה:

מדידת גובה באמצעות הלחץ.

 

אמגרמה:

דיאגרמה תרמודינמית המשמשת לתיאור ההשתנות של ערכי הרדיוסונדה עם הגובה ומשמשת בעיקר לחישובי עובי של שכבות ובכלל זה גובה בסיס וגובה פסגה של ענן. הצירים בדיאגרמה זו הם ln(T)- ולחץ (לעומת דיאגרמת סקיו-טי בה הצירים הם טמפרטורה ולחץ). במדינות מסויימות מקובל להשתמש בטפיגרמה לתיאור נתוני הרדיוסונדה.

 

אנבטית (רוח) (anabatic wind):

רוח הנעה במעלה מדרון בשעות היום. נגרמת על ידי חימום מקומי של פני הקרקע ביום ועליית אוויר סמוך למדרונות העמק במקביל לשקיעת אוויר קר מעל למרכז העמק.

 

אנטיציקלון (anticyclon): (ראה רמה ברומטרית)

 

אנמומטר (anemometer):

מכשיר למדידת מהירות רוח.

 

אנסו (ENSO- El Nino Southern Oscillation): [הרחבה]

ביטוי לאינטראקציה שבין האוקינוס והאטמוספירה באיזור הטרופי של האוקינוס השקט המאופיין באפיזודות בהן טמפרטורת מי הים גבוהות בצורה אנומלית באזורים הטרופיים והמשווניים של מזרח האוקינוס השקט. תופעה זו מאופיינת בהפרש לחץ אטמוספרי גדול בין מזרח למערב האוקינוס השקט. מקובל לזקוף תופעה זו כסיבה המכרעת לשונות הבין שנתית של מזג האוויר והאקלים סביב העולם כולו. אפיזודות אלו חוזרות בפרקי זמן שאינם קבועים (2-7 שנים) ויכולות להמשך עד כדי שנתיים.

 

אפיק ברומטרי(trough) :

שלוחה של לחץ נמוך המשתרעת משקע.

 

אפיק ים סוף (red sea trough):

אפיק לחץ נמוך בקרקע המשתרע מאזור ים סוף לאזור הלבנט.

 

אפיק ים סוף פעיל(active red sea trough) :

אפיק ים סוף המלווה אפיק ברום, לרוב ממערב לישראל, הגורם למזג אוויר דמוי טרופי, מלווה ממטרים מקומיים העלולים לגרום לשיטפונות, בפרט בדרום הארץ.

 

אפיק פרסי (Persian trough):

אפיק לחץ נמוך שהוא שלוחה מערבית של שקע מונסוני המתפתח בקיץ מעל מרכז אסיה ודרומה עקב התחממות היבשת. אפיק זה שורר כמעט ברציפות ממחצית יוני ועד אמצע ספטמבר מעל ישראל וגורם לרוחות מערביות צפון מערביות.

 

אפקט החממה (greenhouse effect): [הרחבה]

חימום אטמוספירת כדור הארץ עקב בליעת קרינה אינפרא אדומה הנפלטת מפני הקרקע ופליטה חזרה מחד, ושקיפותה לקרינה קצרת גל המגיעה מהשמש מאידך. הגזים האחראים לחלק העיקרי של אפקט החממה באטמוספירת כדור הארץ הם אדי מים ופחמן דו חמצני (CO2). אילולא קיומו של אפקט זה הייתה הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ נמוכה בכ- 40 מאשר היא בפועל.

 

אפקט נשיבת הרוח (wind chill effect): [הרחבה]

האפקט המשולב של רוח וטמפרטורה קרה הגורם לתחושת קור מוגברת.

 

אקלים (climate): [הרחבה]

סך כל המידע הסטטיסטי של האקלים העוזר לתאר את השונות במזג האוויר במקום מסויים ולתקופה מסויימת.

 

אקמן (ספירלת)

רישום תלת ממדי המתאר את ההשתנות ברוח האופקית מהקרקע לגובה בתוך שכבת החיכוך (FRICTION LAYER) עקב השפעת החיכוך וכוח קוריוליס. הרוח בפסגת שיכבה זו הינה בקרוב גאוסטרופית. בחצי הכדור הצפוני הרוח חגה קדימה ומתעצמת עם העליה בשכבת החיכוך. תרשים מקביל קיים גם עבור זרימת המים מפני הים כלפי מטה.

 

 

 

 

מקורות:

מרבית המונחים נלקחו מרשימות קורסים אשר נתנו במחלקה למדעי האטמוספירה באוניברסיטה העברית בשנים 7-1994 על ידי סגל המחלקה

 

יואב יאיר, ברוך זיו, מבוא למטאורולוגיה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1993

בן רובי, פנחס, יסודות המטאורולוגיה ומזג האוויר, הוצאת ש. זק, 1995